איננה

אתה יודע,
היום ראיתי אותה
על גדות הנהר השכחה
אישה בוכייה,
דגה ממנו זיכרונות
כל זיכרון – כוכביא
הנמשה ממצולות הנשמה
מאיר לרגע קט את עולם עלמיא.
אתה יודע,
מרוב זוהר ממרר בכייה
הן בחכתה עולים חלקי נשמתה
והיא תענוד אותם לשם שמיא
כרביד מלכותא.
או אז
תראה אותה
אין אני היא
הנני היא
אין אני אני
הנני איננה
אלת השמים והארץ.
הנה אני
קמה מהגדה
ומאירה את המחר.