ומה תעשי בטיפות האור הזהוב הסמיך שזיקקת משורשי השמים?אל תבכי אותןאל תשתי אותן לבדךאל תשמרי אותן בצדפהאל תענדי אותן לצווארך.תני אותן!העניקי מזהב השמים לכל מה

לולי היו לי ילדים, לו היה עליי לצאת לדרך מיד, הייתי לוקחת חליל ומחברת דקה והולכת, כמו באינספור גלגולי נוודות, לבי קל והולם אל הבאות.

משחר היות האלוהים הייתי אני המעיין הזורם לאורך קיומו והנה אני כאן זורמת בתוכי. אני טעם ואין מילים הנוגעות לטיבי אלא טיפת המים המבקשת אותי

היה הייתה ילדה שנולדה במדבר ללא שם. אנשיו היו שתקנים. יום אחד הגיעה רוח עצומה שכנפיה מוות, וכיסתה הכל בחול. ללא אנשים וללא מילים לבטא

התרתי את הקשר ששמר מיתרייך קלועים והנה נגלים רזייך כמיהה אחר כמיהה את נפרמת ואני צופן סתרייך התיריני לפעול בך ואובילך במשעולי משאלותייך אל הרגע