חודש: מרץ 2019

מרחב השמאן

מרחב השמאן לאט לאט את חוזרת אל נופי עצמך נזכרת באדמת לבך בה כף רגל לא דרכה מעולם אל המקום הלא מוכתם שם המים, הצלילים ושמחה בלתי הפיכה מפכה. את

Read More »

יער המקודשים

אור זהוב מילא את המקדש בזמן שהכוהנת עצמה את עיניה. המקדש אמנם טבל בירוק עצים, והיה מוקף ציפורים ופרחים, אבל בדממה שלפני השירה, נדמה היה שגם הציפורים חדלו לצייץ והאזינו. יכולתי

Read More »

כוחנו בהיותנו

כשכולם הולכים אנחנו חוזרות להיות מה שאנחנו. אברינו הסודיים מתגלים: קנוקנות, פרחים, כנפיים וזנבות. אנחנו חוזרות להפעיל את חושי השמיעה היתרים שלנו ופורשות לרווחה את אוזנינו הרכות. אנחנו חוזרות לראות

Read More »

הניגון שמעבר לזמן

תמיד כשניגן היו עיניו הצלולות של איטמר פונות פנימה. הן היו פקוחות אך לא ראו את המתרחש סביבו בעת שישב בשוק המקורה של שיראז מנגן מהלכי מקאם בטאר. נשמתו לא

Read More »

הקוראת לתינוקות בשמם

גדלת בעולם שלא ידע מי את. בלידתך לא הייתה שם השמאנית הזקנה הקוראת לתינוקות בשמם. היא לא אמרה ששמך ניגון צחור. למעשה איש לא זיהה שזו את, שהגעת לכאן מעולמות

Read More »
גלילה לראש העמוד