אתה יודע,
היום ראיתי אותה
על גדות הנהר השכחה
אישה בוכייה,
דגה ממנו זיכרונות
כל זיכרון – כוכביא
הנמשה ממצולות הנשמה
מאיר לרגע קט את עולם עלמיא.
אתה יודע,
מרוב זוהר ממרר בכייה
הן בחכתה עולים חלקי נשמתה
והיא תענוד אותם לשם שמיא
כרביד מלכותא.
או אז
תראה אותה
אין אני היא
הנני היא
אין אני אני
הנני איננה
אלת השמים והארץ.
הנה אני
קמה מהגדה
ומאירה את המחר.
איננה
לקריאה נוספת...
"אני מכירה את עינייך. משחר הזמן. כן, משם, מעברה השני של האש. אז שרנו יחד מדי ערב, כל השבט. מרק התבשל, ילדים צנחו זה אחר זה לשינה מתוקת-כוכבים. מישהו אולי […]
בלכתי באדמת יוקטן בזמן הנסתר בזמן, הייתי איש טמיר שעיניו יודעות ולבו רענן. אז היו רגליי הולכות קשת וענן, אז הייתי שר מנגינה ססגונית המחברת עבר לעתיד, ושם נולדו שיריי […]
המספר אמר: ילדי השבט, גדולים כקטנים, היום נספר על הכוחות הפועלים. ארבעה הם הכוחות הגדולים – אדמה, מים, אש ורוח. ועוד שניים הם כוחות הקסם – קשת ושקט. הקשת נוצרת […]
תגובות פייסבוק
חיפוש
ארכיון
- ספטמבר 2023 (1)
- פברואר 2023 (1)
- ינואר 2022 (1)
- מאי 2021 (1)
- ינואר 2021 (1)
- מרץ 2020 (3)
- פברואר 2020 (1)
- אוגוסט 2019 (4)
- יולי 2019 (3)
- יוני 2019 (11)
- מאי 2019 (14)
- אפריל 2019 (12)
- מרץ 2019 (11)
- ספטמבר 2017 (3)
- אוגוסט 2017 (1)
קטגוריות
חיפוש כללי באתר
ארכיון
- ספטמבר 2023 (1)
- פברואר 2023 (1)
- ינואר 2022 (1)
- מאי 2021 (1)
- ינואר 2021 (1)
- מרץ 2020 (3)
- פברואר 2020 (1)
- אוגוסט 2019 (4)
- יולי 2019 (3)
- יוני 2019 (11)
- מאי 2019 (14)
- אפריל 2019 (12)
- מרץ 2019 (11)
- ספטמבר 2017 (3)
- אוגוסט 2017 (1)