אתה יודע,
היום ראיתי אותה
על גדות הנהר השכחה
אישה בוכייה,
דגה ממנו זיכרונות
כל זיכרון – כוכביא
הנמשה ממצולות הנשמה
מאיר לרגע קט את עולם עלמיא.
אתה יודע,
מרוב זוהר ממרר בכייה
הן בחכתה עולים חלקי נשמתה
והיא תענוד אותם לשם שמיא
כרביד מלכותא.
או אז
תראה אותה
אין אני היא
הנני היא
אין אני אני
הנני איננה
אלת השמים והארץ.
הנה אני
קמה מהגדה
ומאירה את המחר.
איננה
לקריאה נוספת...
אור זהוב מילא את המקדש בזמן שהכוהנת עצמה את עיניה. המקדש אמנם טבל בירוק עצים, והיה מוקף ציפורים ופרחים, אבל בדממה שלפני השירה, נדמה היה שגם הציפורים חדלו לצייץ והאזינו. יכולתי […]
אמן קול נותן צורה של צליל לחיים עצמם החולפים בגופו, אז הוא מרפא את הצורות, נושף חושך ונושם אור אל הכלים הצלולים שניתנו לו. כלי השמחה, כלי האהבה כלי הנתינה […]
הי את, תקשיבי, הכל בסדר. אני הקול הרגוע בתוך הלב שלך, תנשמי אותי. אני הקול שאוהב אותך, תנוחי בי. אני הקול שלגמרי בעדך, את יכולה לחייך. אני הקול שיודע שאת […]
תגובות פייסבוק
חיפוש
ארכיון
- ספטמבר 2023 (1)
- פברואר 2023 (1)
- ינואר 2022 (1)
- מאי 2021 (1)
- ינואר 2021 (1)
- מרץ 2020 (3)
- פברואר 2020 (1)
- אוגוסט 2019 (4)
- יולי 2019 (3)
- יוני 2019 (11)
- מאי 2019 (14)
- אפריל 2019 (12)
- מרץ 2019 (11)
- ספטמבר 2017 (3)
- אוגוסט 2017 (1)
קטגוריות
חיפוש כללי באתר
ארכיון
- ספטמבר 2023 (1)
- פברואר 2023 (1)
- ינואר 2022 (1)
- מאי 2021 (1)
- ינואר 2021 (1)
- מרץ 2020 (3)
- פברואר 2020 (1)
- אוגוסט 2019 (4)
- יולי 2019 (3)
- יוני 2019 (11)
- מאי 2019 (14)
- אפריל 2019 (12)
- מרץ 2019 (11)
- ספטמבר 2017 (3)
- אוגוסט 2017 (1)