אור זהוב מילא את המקדש בזמן שהכוהנת עצמה את עיניה. המקדש אמנם טבל בירוק עצים, והיה מוקף ציפורים ופרחים, אבל בדממה שלפני השירה, נדמה היה שגם הציפורים חדלו לצייץ והאזינו.
יכולתי להרגיש את ישויות האור נאספות סביבנו ומשרות בנו את ברכתן. ואז שרתי.
התחושה הייתה שצליל הזהב נמזג לתוכי מרקיע עליון, וכנפיים נפתחות בגבי, תומכות וזוקפות אותו. גוף האור שלי נפתח, והצלילים עברו דרכו בשלל גוונים. ככל שהשירה העמיקה והתגוונה, היער התעורר והצטרף, עוטף את המקדש ברוח המנגנת בעצים, בזמרת ציפורים וצקצוקי חרקים.
הטבע ואני שרנו יחד לבריאה, ואז נשמע הגונג. כל הנאספים ידעו שזה הרגע לשיר יחד את צליל האחדות. אז שרנו בקולות רבים ואושר מילא אותנו, כמו ברקיעים, אבל ממש כאן על האדמה, ביער המבורך.
יער המקודשים
לקריאה נוספת...
אנחנו הוויות של צליל, מנגינות אנושיות… הגוף שלנו הוא מכשיר מופלא ומשוכלל של רטט וחיים, כלי נגינה של תדרים. שפת התדרים היא שפה המחברת את המוזיקה לחיים. אפשר להגיד בהשראתה […]
לולי היו לי ילדים, לו היה עליי לצאת לדרך מיד, הייתי לוקחת חליל ומחברת דקה והולכת, כמו באינספור גלגולי נוודות, לבי קל והולם אל הבאות. אבל עכשיו ממקומי המונח כאן […]
"ילדה, אין לאהבה צורה כיוון שהיא יוצרת הצורות." זה מה שאמרה לך המכשפה האורגת בנול הלחשים. את לא האמנת לה ושוב ושוב ניסית לארוג את צורתה. כך היה הדבר: בעולם […]
תגובות פייסבוק
חיפוש
ארכיון
- ספטמבר 2023 (1)
- פברואר 2023 (1)
- ינואר 2022 (1)
- מאי 2021 (1)
- ינואר 2021 (1)
- מרץ 2020 (3)
- פברואר 2020 (1)
- אוגוסט 2019 (4)
- יולי 2019 (3)
- יוני 2019 (11)
- מאי 2019 (14)
- אפריל 2019 (12)
- מרץ 2019 (11)
- ספטמבר 2017 (3)
- אוגוסט 2017 (1)
קטגוריות
חיפוש כללי באתר
ארכיון
- ספטמבר 2023 (1)
- פברואר 2023 (1)
- ינואר 2022 (1)
- מאי 2021 (1)
- ינואר 2021 (1)
- מרץ 2020 (3)
- פברואר 2020 (1)
- אוגוסט 2019 (4)
- יולי 2019 (3)
- יוני 2019 (11)
- מאי 2019 (14)
- אפריל 2019 (12)
- מרץ 2019 (11)
- ספטמבר 2017 (3)
- אוגוסט 2017 (1)