בקצה היקום בלב הקיום מונח כוכב הנשים החכמות
שם גרות האורגות הטוות בנולי הבריאה
האחת בוראת בחוטי הצלילים
השנייה בחוטי הצבעים
השלישית אורגת תדרי סיפורים
הרביעית אורגת בדים
החמישית אורגת לחשי הוויה
השישית אורגת בחוטי אשליה
השביעית מקשיבה לקצב הלב האחד האוהב את כל הנברא.
כולן יחד הן קסם טהור
מיקומן בוקע ניגון צחור
הן היוצרות את כל הקיים
כולנו חוטים באריג אהבתן
מנגינה אחת באינספור צבעים
סיפור אחד בלחש פלאים
הוויה אחת עטופה תעתועים
לב אחד חלם וברא.
כך אמרה לי רוקמת המילים
ילדתן הקטנה החיה בלבי
ואני כתבתי את מה ששזרה.
~ אורגת הצלילים ~
לפני עידנים בשחר הזמן
ליפפה האורגת הגדולה של היקום
12 חוטי אור זהוב בנול הגדול של הבריאה
והתחילה לשיר.
שירתה – שהיה בה רק צליל אחד
אבל התנגנו בו כל הצלילים שאי פעם היו ויהיו –
שירתה בראה את העולם.
כל אחד מאיתנו, אדם וחיה, פרח וכוכב
הוא מנגינה יפה בשירתה של מלחינת העולמות.
~ אורגת הצבעים ~
ובניגוני עידנים ישובה באפלה
אורגת הצבעים ובידיה נולה
ומהחושך החלה ללפף
בין אצבעותיה הדקות ללטף
ללבות חוט דק ורושף
המתלקח אדום
ומתעבה לכתום
הזוהר בצהוב
ומתקדש בירוק
המתנגן בכחול
ומתעדן לסגול
ונפתח לאור הלבן הטהור
היולד עולמות בתוך השחור.
~ אורגת הסיפורים ~
קורי האור צבעוני יצרו הילה
בה עטופה החולמת הגדולה
בנול שלה רוקד חוט קורי אגדה
לעולם לא תמות ומעולם לא נולדה
מעולם לא פקחה עין ולא התעוררה
שנתה המתוקה היא כל הנברא
בחולמה היא טווה אינספור סיפורים
חיינו מהבהבים בם ככנפי ציפורים.
~ אורגת הבדים ~
בסמטה אחת בשוק מאובק
יושבת זקנה, לחייה הן שק של קמטים
היא אורגת בדים למלכות ונגידים
משבצת אותם אבני חן זעירות
מראות המשקפות סודות לרואים
אין איש מביט בה ואין איש רואה
כי רקמתה אוחזת את כל הנגלה
כי בדיה הם מפה המגלה את הנסתר
ארוגים בם סיפורים וצבעים ומיתר.
אם יותר האריג ייפרם הקיים
וכל שהיה ייעלם לעולם.
~ אורגת הלחשים ~
לבושה בשמלה מבד מנצנץ
אורגת הלחשים מפזמת את חוט הנס
מחברת את האפשר עם הישנו
את שנאסר עם החופשי לנפשו
את זה שהושתק עם זה ששר.
הדם הותר, הנול נשבר
לחש חדש רוקם עתיד לעבר
זה מכבר אין האתמול מציב גבול למחר.
~ אורגת האשליה ~
נרקם הניגון, נבראו הצבעים
נחלם הסיפור, והבד הונח
הלחש נמתח, וכך בריקוד מחויך
אורגת האשליה, אוחזת בנול משובח,
מותחת חוט של צחוק רוטט
שמחריד את הנולד ומאיים על המת
שיניה ריקות ועיניה דולקות
היא רוקדת את ריקוד ההזיה
ומאפשרת ליקום הזדמנות שנייה
להרהר בקיומו להיעלם לתוך עצמו.
~ אורגת הלבבות ~
אין שיר שיתזמר את מקצבי הנול הגדול של הלב
לא ניתן בו לאחוז לא ניתן לתאר
באינספור עולמות הוא פועם ודוהר
באינסוף יקומים ואינקץ הוויות
פועם הנול האחד האוהב
מאגד לצליל אחד את כל גוני הבריאה
ואליו יושבת זו שבחוטיו נטוותה
האורגת הגדולה
אם הוויה.
