הראשית היא מקום ולא זמן.
ובראשית היה זמן הנחש
סובב במעגלים סביב טבור האדמה.
ממנו נולדו כל הזמנים:
זמן השמש וזמן הירח
זמן הדם וזמן האדמה
זמן הזהב וזמן הפחם.
בסוף נולד זמן האנשים
והתחיל ללכת בעולם.
אז לקחה סבתא יקום מכתש ועלי
והחלה לטחון את זרעי הזמן.
היא טחנה ושרה:
האמא יודעת ללדת חיים
האמא יולדת בזמן תשעת הירחים
האמא יודעת למות
ובמותה לתת חיים.
הנה היא פורשת כנפי תנשמת
ועפה במעוף לבן לתוך הלילה,
שם בטבור האדמה חג נחש המעגלים,
פיו נושך את זנבו
וממעיין כוחו נולדת הספירלה
חיים-מוות-חיים-מוות
לנצח נצחים.
