התרתי את הקשר
ששמר מיתרייך קלועים
והנה נגלים רזייך
כמיהה אחר כמיהה
את נפרמת
ואני צופן סתרייך
התיריני
לפעול בך
ואובילך
במשעולי משאלותייך
אל הרגע בו חלמתי קיומך
יקיצתי ניכרת בעינייך
גופך חג סביב אורי
מילותיי הן ציפורים מקננות
בקימורי ביתך
ואת פותחת חלונות להן
לקריאה נוספת...
"את האחרונה בשושלת, אין לך ממי ללמוד," אמר לה הזקן ברוך, "אין עוד מסוגך מארצותינו. אבל יש מי שמלמד אותך. יום אחד תלמדי להסתמך על סוג ההוראה הזה – שכן […]
בכותבך את שהיה אי אז ביוקטן את מלפפת את חוט הזמן.
אין הזמן ליניארי באמת,
מה שהיה הוא שהינו הווה ונכתב
ואת הכותבת, הולכת שוב בזמן האדמה החיה
הולכת ובוכה מילים.
אתה יודע, היום ראיתי אותה על גדות הנהר השכחה אישה בוכייה, דגה ממנו זיכרונות כל זיכרון – כוכביא הנמשה ממצולות הנשמה מאיר לרגע קט את עולם עלמיא. אתה יודע, מרוב […]
תגובות פייסבוק
חיפוש
ארכיון
- ספטמבר 2023 (1)
- פברואר 2023 (1)
- ינואר 2022 (1)
- מאי 2021 (1)
- ינואר 2021 (1)
- מרץ 2020 (3)
- פברואר 2020 (1)
- אוגוסט 2019 (4)
- יולי 2019 (3)
- יוני 2019 (11)
- מאי 2019 (14)
- אפריל 2019 (12)
- מרץ 2019 (11)
- ספטמבר 2017 (3)
- אוגוסט 2017 (1)
קטגוריות
חיפוש כללי באתר
ארכיון
- ספטמבר 2023 (1)
- פברואר 2023 (1)
- ינואר 2022 (1)
- מאי 2021 (1)
- ינואר 2021 (1)
- מרץ 2020 (3)
- פברואר 2020 (1)
- אוגוסט 2019 (4)
- יולי 2019 (3)
- יוני 2019 (11)
- מאי 2019 (14)
- אפריל 2019 (12)
- מרץ 2019 (11)
- ספטמבר 2017 (3)
- אוגוסט 2017 (1)