האורגת הגדולה

בלכתך על קור מציאות את הולכת בזהירות מרבית – שלא תיפלי! אבל בן רגע ובהפתעה מוחלטת, נפתח פורטל שאוסף אותך אל מרחב זמן אחר.
איך הגעתי לכאן? את לא יודעת אבל כאן שומעים את הפעימה של לב הזמן. מבהיל ומרגש, העכבישה הבוראת את האריג קרובה ממש. את חשה את קירבתה, מפחדת ונמשכת אליה באותה מידה. כמהה לגלות את סוד הארס שלה, הממית ומחיה תודעה. בואי!
לב הזמן, מרכז הרשת, ממתין לנוכחותך. כל קורי חייך, כל חוטי גלגולייך, הובילו אותך לכאן – אל נקודת העירנות המוחלטת.
דמעות יורדות מעינייך, את עומדת להכיר אותך ולסלוח לכל צמתי הכאב ברשת שלך.
כשתגיעי אל מרכזה הן יוארו באור עז, ואת תראי שמה שתפסת כמרכזי כאב, היו הקריסטלים שמהותך השאירה לך, נקודות התעוררות ברשת שלך. כמותן גם נקודות היופי וההתאהבות. הן זוהרות ומסמנות לך את מפת הכוכבים שבראה אותך.
הנה לבך, פועם בלב הזמן. קורי הרגשות שלך, חוטי הזיכרון, כולם מובילים אלייך. האורגת הגדולה ממתינה לשובך