את אסופה כפקעת. איני בטוחה אם תחזרי ממסעך או לא. כבר קיבלת את הצמחים המקודשים והם נשאוך דרך הרחם הגדולה אל האמת שעלייך לחלום.
אני שומרת חלומך. בידי תוף. אני שרה ומחזיקה לך פעימת לב. כך תהיי חולמת כמו ברחם אמך יולדתך, התוף יהיה עבורך לבה, קולי קולה.
החיוורון בלחייך גורם לי להתחיל לשיר לך את שירי השיבה, שהם גם שירי הלידה שלנו. יש המתעוררים באותו גוף. יש המתעוררים בגוף חדש.
אני זוכרת את החזרה שלי ממסע דומה, כשעפתי דרך קירות זוהרים חזרה לגופי, קולה של שומרת חלומי עזר לי לזכור את הגוף והמקום שחיכו לי, ואת הרצון לחזור. קשה לחזור ממרחבי הנצח של האור אל גוף אנושי מצומצם, אבל שומרת חלומי שרה לי על אהבה ומשפחה, קולה סיפר לי על האושר האנושי שרוחי מכירה.
הנה את נעה וממלמלת. אני מברכת את המים, מדליקה עשן ואש ומזמינה את רוחך להיכנס, היפה בחולמות, וברחמך ידיעת חיינו.
