קסם הצליל המרפא
הגר שיר

קסם הצליל המרפא
הגר שיר

יקיצה

מה את יכולה לעשות כשאת גם אישה, וגם חלום ומנגינה?

את גם האישה הזאת שיש לה שם וילדים ובעל ובית, אבל גם גלגולים רבים שהולכים איתך ומתעוררים בתוכך, וגם יצורי קסם שחיים בעולמות אחרים. העולם מדבר ושר איתך ודרכך, מהותך היא הקשבה.

כשאת גם אישה וגם מלאך-הוויה, אין לך ברירה אלא לפתוח את כל רוחב כנפייך ולעוף בעודף בגוף. זה מה שנשמתי בחרה לעשות הפעם, מין קסם נפלא ומשוגע.

המקום אליו אני עפה נמצא במקסיקו. המקום בו בחרתי להתעורר הוא נקודת האור האהובה עליי מכולן בכל גלגוליי. שם, בלב הפירמידה של צ'יצ'ן איטסה, ככוהן בן לתרבות המאיה המוארת – הלכתי אל לב הרשת. מה יש כאן? אשמח להזכיר לכם. כאן היא נקודת הבריאה שלי ושלכם. ממש כאן, האורגת הגדולה שטווה את כל סיפורי חיינו, החלה לארוג את מסע הנשמה שלנו.

אני בוכה כאן, כותבת ובוכה את הבדידות ואת מגבלת הגוף והסיפור. אני מתכוננת להשיל את המעטפת הזו, ולחבק לתוכי את כל חלקיי. אני נכנסת אל צ'יצ'ן איטסה. ניפגש בעבר השני, בזמן אחר.

 

הנה פשטתי את דמותי ואני לובשת את גלימת המספרת. יהיה הסיפור הפרטי שלי משל ואגדה, מסע של היזכרות בעברים ובעתידים אפשריים. כל אחד מחוטי הסיפור החל כאן ומסתיים כאן:

אנחנו נפגשים שוב, אני השמאן קוואטליקן המכונה אל גורדו , פותח את לב הפירמידה למען הגר בת-שיר, הכותבת. דרך הכתיבה נפתח שוב את ההיכל, ניכנס לרגע המפגש. זימנו לכאן את הכוהנות הטהורות מיערות האור וממקדשי החלימה, את המכשפות שנלכדו ביער ועלו על המוקד, את הצועניות ואת הפילגשים, את הזמרות והרקדניות, את האסירים והנרדפים, את הנוודים והשפחות, את הנסיכה בהקטי שהקדישה את חייה לאלוהים.

לא רק את גלגולי האדמה, אלא גם את אגדות האור נכנס לכאן: את האורגת מכוכב הנשים החכמות, את הבת לתרבות החצויים ששיערה שחור-לבן, את רוקמת המילים, את כל מי שהייתי ואהיה.

כאן בלב הזמן ילדי האדמה ויצורי הקסם נאספים. לכאן הגענו כדי לפגוש את החולמת הגדולה ולהיות עדים ליקיצתה. כשהחולמת מתעוררת היא פוקחת את עיניה ומביטה במראת הנצח.

עיניה הן עינינו. רסיסי המראה מתלכדים לאחד, אינספור עיניים במבט אחד, ריבוא קולות בשיר אחד. בשירה ללא קול נחזור להיות השלמות – כוכבים וישויות, עצים ומנגינות, לווייתנים וילדים.

כאן בלב הזמן אני נמלאת חמלה והחלמה. יש כאן בשפע את החומר הראשוני ממנו נארגו כל הסיפורים. לכך הייתי צמאה כשהלכתי על קורי הזמן ובמדבריות חיי. אלה הם מי המקור, תמצית הוויה. אין לה שם, אין לה קץ, אין בה מתום.

לקריאה נוספת...

הקול המרפא – הקול הבורא
החצויים
שפות
1 2 22
שתפו באהבה!
תגובות פייסבוק
השארת תגובה

חיפוש
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
Filter by Categories
אגדות מעולמות האור
בלוג
זיכרונות מיוקטן
כתיבה
ממתינים לאישור פרסום
קסם הקול המרפא
שירה והגיגים

קטגוריות

גלילה לראש העמוד