מכתב
הי את, את שהיית. אני הטוב. תמיד אני בא ותמיד באתי אלייך. פעמים רבות לא זיהית אותי. משקפי כאבך הראו
הי את, את שהיית. אני הטוב. תמיד אני בא ותמיד באתי אלייך. פעמים רבות לא זיהית אותי. משקפי כאבך הראו
השיעור האחרון בקורס קסם הקול הזה היה כמו הגשת דוקטורט עבורי. ידע של שנים התנקז דרך הצלילים התנועות וההרמוניה שנוצרה
מרחב השמאן לאט לאט את חוזרת אל נופי עצמך נזכרת באדמת לבך בה כף רגל לא דרכה מעולם אל המקום
אור זהוב מילא את המקדש בזמן שהכוהנת עצמה את עיניה. המקדש אמנם טבל בירוק עצים, והיה מוקף ציפורים ופרחים, אבל
כשכולם הולכים אנחנו חוזרות להיות מה שאנחנו. אברינו הסודיים מתגלים: קנוקנות, פרחים, כנפיים וזנבות. אנחנו חוזרות להפעיל את חושי השמיעה