בני לילית

אלה שבדומייה
מחזיקים את שלהבת אלוהים בלבם
לבל תכבה ברוח העולם
אלה ההולכים ברכות
לבל ייראו פסיעותיהם
אלה האוחזים בגבעולי הצחוק
אלה המשקים במי החסד
בני הלילית הנחבאים ביער האדם ההומה
אני אוספת בקערת לבי את געגועינו
להנביט בהם כוכבים.