אגדות מעולמות האור

בית הרחמים

כשנגמר המקום במחברת החניכה שלי ידעתי שתם זמני בבית הרחמים. הגיע הרגע ללכת ללמד את שלמדתי, וברחמי זרע הידע המקודש.

אין הכוונה לתינוק, יקיריי, אלא אל גוף הידע שהוענק לי במקדשים. את הידע אני נושאת ברחמי ולמדתי להוליכו בגופי הפיזי ובגופיי המעודנים. כעת רק נותר לי לקחתו אל עולם האדם.

חששתי מהיציאה מהמקדשים, אבל זו הייתה התוכנית שנקבעה מראש. לא נועדתי להישאר לכהן במקדש אלא להביא את האור השקט של הלילות אל הימים.

שם במקדשים, בבתי הנשים שלנו, היינו כמו ברחם גדולה. מים זורמים ודממה עטפו את קולותינו השרים יחדיו. הייתי בטוחה שם, מוגנת בקורי רוך ואהבה.

מורתי אמרה לי: את הנך הרוך והאהבה, אין אלה איכויות חיצוניות לך. קחי אותן ברחמייך, והם יגנו עלייך מפורענויות העולם וישפיעו טוב ממך והלאה.

הרחמים הנאמרים ברבים אלה כלי הידע של האישה. רק הרחם הראשון הוא איבר פיזי, ואחריו הרחמים המתקיימים בגופיה האחרים – הרחם הרגשית, הרחם היודעת, הרחם האנרגטית, רחם הכוכבים. כמו סידרה של תיבות תהודה, מהדהדות הרחמים ידע ואור ונושאות את מתנותיה.

הרחם של האישה הוא מסדרון החלימה שלה. כשהיא יוצרת למסע ברוח, היא עוברת דרך שערי הרחמים, מרחם לרחם, עד לשדה הכוכבים ומשם לממדי הנצח.

בבית הרחמים היינו שרות את שירי המסע והשיבה של החולמת, את שירי הדם והידע של האישה, את שירי הלידה והיצירה.

בלכתי, נתנה לי מורתי שקיק ובו 3 זרעים. זרע הצליל, זרע האישה, זרע הלבבות. את זרע הצליל בלעתי למען יישא קולי את האור, כיוון שהייתי משושלת הכוהנות השרות.

משם הלכתי אל הכפרים, ללמד את הנשים את סודותיהן, להזכיר להן את הרפואות שלהן, ולהראות להן את הדרכים העתיקות. לא ידעתי שאני הולכת בעידן הסוף, ושמעתה והלאה נשים כמוני ייקראו מכשפות, יעונו, יוקעו, יישרפו על המוקד. ללא רחמים.

Image credit: © Tamara Adams

החלילן

כל סיפור וסיפור מביא את התדר המיוחד שלו וכל סיפור אוסף אליי עוד רסיס נשמה. הכתיבה הזו לכן היא משיבת נפש. בחרתי בחיים האלה לאסוף את חלקיי דרך כתיבה והיזכרות.

קרא עוד »

מפתח החיים

כשהייתי מביטה בשמים בארץ הרחוקה ההיא, הם היו משיבים לי רקמת מילים ותדרים. לא הייתה חשיבות למרחקים, רק הגשרים שחיברו בין הדברים נשאו משמעות. היה הכרח לקיים אותם. אלמלא הגשרים

קרא עוד »

לוכדת החזון

בפעולת הבריאה, לא אני היא זו שחולמת/בוראת את החזון שלי. הפוך – החזון חולם אותי. החזון הוא כוח בורא. פעולת הבריאה היא הקשבה, ראייה. דרך הקשבה אני נהיית מודעת לחזון

קרא עוד »

ברית האורגות

ילדותיי הרי אתכן שלחתי לכאן מלב הזמן כדי שתקיימו יחד את הרשת אשר מלבבכן נמשכים חוטיה. בכן הידע המקודש איך לארוג חיים מרחמכן איך לפרום חיים בתפילתכן איך לארוג אהבה

קרא עוד »

בת-ארגמן

“את האחרונה בשושלת, אין לך ממי ללמוד,” אמר לה הזקן ברוך, “אין עוד מסוגך מארצותינו. אבל יש מי שמלמד אותך. יום אחד תלמדי להסתמך על סוג ההוראה הזה – שכן

קרא עוד »

הסיפור על קשת ושקט

המספר אמר: ילדי השבט, גדולים כקטנים, היום נספר על הכוחות הפועלים. ארבעה הם הכוחות הגדולים – אדמה, מים, אש ורוח. ועוד שניים הם כוחות הקסם – קשת ושקט. הקשת נוצרת

קרא עוד »