כיסופים לאחד החי בלבבות מיתר כל הנראה לעין הוא הבגד שלבש העולם הנטווה בחוטי אהבה  ואם יסיר העולם את כסותו נישאר רק אתה ואני המביט בי מבעד לאריג בעיניים צוחקות

הי את, את שהיית. אני הטוב. תמיד אני בא ותמיד באתי אלייך. פעמים רבות לא זיהית אותי. משקפי כאבך הראו לך אותי עכור וכעור.  הי את, את שישבת בפאתי יער

כשכולם הולכים אנחנו חוזרות להיות מה שאנחנו. אברינו הסודיים מתגלים: קנוקנות, פרחים, כנפיים וזנבות. אנחנו חוזרות להפעיל את חושי השמיעה היתרים שלנו ופורשות לרווחה את אוזנינו הרכות. אנחנו חוזרות לראות